העצמה אישית לנשים

העצמה אישית לנשים
אז בואו נעשה קצת סדר בבלגן. קודם כל אם אנו באמת רוצות להיטיב עם מישפחתינו וסביבתנו קודם כל אנו צריכות להיטיב עם עצמינו.
העצמה אישית לנשים
"אני מרגישה כל- כך אשמה שהשארתי את הילד החולה בבית עם בעלי ובאתי לסדנא. איזו מין אמא אני". מילים אילו נאמרו על ידי רותי, אשה כבת 40 שהשתתפה בקבוצת נשים אותה הנחיתי. אמירות מסוג זה אני שומעת לעיתים תכופות בעבודתי עם נשים הן בטיפולים הפרטניים והן בקבוצות. רובינו, נשים וגברים, הורגלנו למודל של "האמא המקריבה" שתעשה הכל אבל ממש הכל עבור ילדיה אפילו אם זה בא על חשבונה. בעצם ככל שזה בא יותר על חשבונה כך היא נחשבת לגיבורה יותר. סיפר אחד שזכור לי מילדותי ומשקף את המודל הזה הוא "כוס תה של אמא". הסיפור מספר על אמא שהכינה לעצמה כוס תה, ישבה לשתות אותו וכל פעם, בתורו, הגיע מישהו אחר (הילדים, הבעל, השכינה, החברה) ומיד "האמא הגיבורה" מותרת על כוס התה שלה ונותנת אותו לאחר. אתם יכולים רק לתאר לעצמיכם את מחיאות הכפיים ברקע.
 
רגשות האשמה
 
 בימינו, רב הנשים מנסות לתפקד ואפילו להצליח גם בזירות נוספות, כמו בתחום הקרירה ו/או בתחומים חברתיים ואישיים. נשים מסוימות אף הולכות רחוק יותר עם שאיפות אילו ומנסות לתמרן בין קריירה, משפחה, חברות ותחביבים. וכאן, קוראי היקרים, נכנסת לתמונה חברתינו הותיקה, המוכרת והידועה בציבור- האשמה. האשמה היא רגש טבעי שקיים בקרב שני המינים, אני מזהה אותו ברמה גבוהה יותר אצל נשים וברמה הגבוהה ביותר אצל אימהות. באופן מטאפורי אפשר להגיד שמהרגע שהפכנו לאמהות ויצאה השיליה נכנס במקומה שק רגשות האשמה. אנו חיות לפי המודלים של " האמא המושלמת" למרות שכל אחת יכולה להבין באופן רציונלי שאין מושלמות, מבחינה רגשית הרצון למושלמות טבוע בנו מאוד עמוק ומנחה את רגשותינו ומעשינו. אמהות רבות מספרות לי שמהרגע שנהיו אמהות "אין להן חיים", נגמרו ההנאות, התחביבים ושלא נדבר על סקס וזוגיות. אמהות רבות מתעמקות בלי סוף בכל פרט ופרט שקשור בילדיהן מתוך חרדה גדולה שכל "טעות" שתיעשה מצידן תיפגע באופן בלתי הפיך בנפשו הרכה של הילד. התנהגויות מסוג זה נעטפות אצל נשים רבות ברציונליזציה שכך צריך להיות ושאין דרך אחרת. אמירות כגון "הילדים מאוד קשורים אלי לכן רק אני יכולה להישאר איתם", "אני יודעת יותר טוב מכולם מה טוב לילדי", "עכשיו כשהילדים קטנים אני מקדישה את כל כולי למשפחה, שמה בצד את השאיפות שלי ושהילדים יגדלו אתפנה לממש אותם" נותנות צידוק רציונלי לויתור העצמי של האישה. כל עוד האישה מרגישה מימוש וסיפוק אמיתי מההתמקדות בטיפול בילדים הכל טוב ויפה, הבעיה מתחילה שהאשה מרגישה שהיא מקריבה ורדופה בתחושות מתחלפות של ניצול ואשמה. תמיד כשיש תחושת קרבן יש רצון סמוי או גלוי לפיצוי ואז מתחזקות המחשבות שהבעל והילדים חייבים לי הרי הקרבתי את החיים בשבילכם. המירמור והכעס מתחזקים כלבה מבעבעת ומאימים להתפרץ בכל רגע. הסביבה נמצאת בכוננות ספיגה ואף פעם אי אפשר לדעת מתי זה יתפרץ. ובסוף כולם מאשימים אותה שהיא כעסנית, נודניקית ושלא כיף איתה והכעס והתסכול הולכים וגדלים, "הרי סך- הכל רציתי לעשות הכי טוב לילדי".
 
כיצד לתת זמן לעצמי כאישה?
 
אז בואו נעשה קצת סדר בבלגן. קודם כל אם אנו באמת רוצות להיטיב עם מישפחתינו וסביבתנו קודם כל אנו צריכות להיטיב עם עצמינו. במקום לשים את עצמינו במקום האחרון הגיע הזמן לשים את עצמינו במקום הראשון. נסו להיזכר, על אילו אהבות, תחביבים וחלומות ויתרתן והכיוון הוא להתחיל לתת לעצמינו את המקום בקטן. לא צריך לעשות מלחמות ומהפיכות גדולות. מספיק להתחיל בחצי שעה ביום שאנו נותנות רק לעצמינו, בלי לשרת אף אחד אחר: לקרוא,לצאת להליכה, לשתות קפה עם חברה או עם הבעל ועוד כהנה וכהנה.
כל אחת ואחת מאיתנו יותר סבלנית, מכילה ומבינה את הזולת כאשר היא מסופקת ונינוחה.
לכן לא בכדי בהוראות הבטיחות של המטוס, בזמני חירום קודם כל ההורים צריכים לחבוש את מסיכות החמצן ורק אחר כך לסייע לילדים לחבוש את המסיכה. ותחשובנה על זה... 
 
 
 
 
 הכתבה מתוך מגזין "הלווין"

אודות מרכז ההכשרות

מרכז ההכשרות - " זווית שונה ללמידה" בהנהלת אלה ארנון,  נותן מגוון שירותים בנושאים של: מיומנויות למידה , טיפול בחרדות, טיפול בהתקפי כעס, שיפור התקשורת הזוגית והמשפחתית ועוד. ניתן לקבל את השירותים בדרכים שונות כגון: כגון: טיפולים אישיים, טיפולים זוגיים, טיפולים משפחתיים, ייעוצים והדרכות הורים, סדנאות, הרצאות, קורסים וירטואלים ,ספרים וחוברות.


קרא עוד

אירועים בתמונות