התמודדות עם מחשבות טורדניות

 עמוד הבית / מאמרים / פחדים וחרדות / התמודדות עם מחשבות טורדניות
התמודדות עם מחשבות טורדניות
מחשבות טורדניות אילו הן מחשבות שחוזרות על עצמן. מחשבות אילו הינן מעכבות את האדם ומפריעות לו להיות מאוזן, רגוע, יצירתי ופורה. מחשבות טורדניות יוצרות מצבי תקיעות ומגבירות לחץ וחרדה.
התמודדות עם מחשבות טורדניות

 
כמה פעמים הייתם במצבים בהם אתם מבטיחים לעצמיכם שתשנו דפוס מסויים שמפריע לכם בחיים ואז מוצאים את
עצמיכם חוזרים על אותו דפוס שוב ושוב ללא שליטה.

זוהי החוויה המרכזית המאפיינת אנשים במצבי תקיעות. באחד המאמרים הקודמים הצגתי טכניקה של עבודה עם הפחד כדי לצאת ממצבים אילו. במאמר זה אתמקד בטכניקה נוספת הקשורה לעבודה עם מחשבות מעכבות. 

 בעודי כותבת עולה במוחי דמותו של ניסן, בחור בשנות השלושים לחייו. ניסן עבד במשך שנים  בתפקיד בכיר בחברה מצליחה. בתקופה מסוימת הוא חווה לחצים רבים וחרדות שהביאו אותו  להתמוטטות נפשית שבעקבותיה פנה לטיפול. ניסן גדל בבית קפדני ונוקשה. בתור הבן הבכור ציפו ממנו לקחת אחריות ולהצטיין בכל תחום כדי "להביא נחת" להוריו. ניסן הפנים ציפיות אילו במידה רבה וחי לפיהם. ציפיות עצמיות אילו דחפו את ניסן להתקדם ולהצליח בכל דבר שעשה עד לאותה התמוטטות. כשניסן הגיע לטיפול הוא ביקש לעבוד באופן ממוקד בלי להתעסק יותר מדי ברגשות. החלטתי להתמקד  בעבודה איתו בשיטה הקוגנטיבית- התנהגותית.  כיום מרבים לדבר על "חשיבה חיובית", אך ללא כלים כיצד לעשות זאת, מושג זה הינו ריק מתוכן.  השיטה, עימה אני עובדת,  מסייעת לאדם לזהות את המחשבות המעכבות שלו, לחקור אותן באופן רציונלי ולנסח מחשבה אלטרנטיבית. 

המחשבות שלנו משפיעות באופןמוחלט על התנהגותינו. על פי רב איננו מודעים להן ואנו מתייחסים אליהן כעובדות. המחשבה הרווחת שזיהיתי אצל ניסן הייתה: "אני חייב להצטיין בכל תחום". שלב זה של זיהוי המחשבה המעכבת הינו מהחשובים ביותר היות והמחשבות רצות בראשינו במהירות רבה וקשה לתפוס אותן. כל מחשבה שהינה קיצונית נחשבת כמעכבת. ישנן מספר סוגים של מחשבות מעבבות. הבולטות מביניהן הן "מחשבות החייב" כמו בדוגמא של ניסו, סוג נוסף  של מחשבות אילו המחשבות המנבאות את העתיד על סמך העבר כגון "אם בעבר לא הצלחתי בתחום מסוים לא אצליח בעתיד". לאחר זיהוי המחשבה המעכבת עברנו לבדיקת המחשבה באופן רציונלי. לשם כך אני משתמשת במודל של ביירון קיטי, הקרוי,  שיטת "העבודה" הכולל 4 שאלות לבדיקת המחשבה.  

השאלה הראשונה היא: "האם זה נכון?", כלומר  שאלתי את ניסן האם המחשבה "אני חייב להצטיין  בכל תחום" היא נכונה. הוא מייד אמר לי שכן. אז עברתי לשאלה השנייה: "האם זה נכון בוודאות"? שאלה זו מעמתת את האדם באופן חד יותר עם המחשבה. אז ניסן התחיל להגיד: "אני לא בטוח חייב". כלומר, הוא התחיל לפקפק באמיתות המוחלטת של מחשבתו. השאלה השלישית ששאלתי את ניסן הייתה: "כיצד משפיעה המחשבה על חייך"?  שאלה זו מעמתת את האדם עם המחירים, אותם הוא משלם על המחשבה. ניסן אמר כי המחשבה גורמת לו לחיות בלחץ ובחרדה. הוא חש באופו תמידי שכל מה שהוא עושה אינו מספיק. כמעט תמיד הוא איננו מסופק או מרוצה. השאלה הרביעית והאחרונה שהופנתה לעבר ניסן הייתה: "כיצד היית ללא המחשבה?". שאלה זו ממקדת את האדם בראיית עצמו ללא  העכבות, אשר יוצרות מחשבותיו והיא גם ממקדת אצלו את הרווח של המחשבה. אנשים רבים אינם מודעים כלל לכך שלמחשבות ולדפוסים מעכבים ישנו רווח בלתי ישוער. אחרת האדם לא היה ממשיך להחזיק בהם.  ניסן דיבר על כך שללא המחשבה היה בוודאות רגוע ושלו יותר, אך גם פחות מצליח. אנשים רבים סבורים שללא ה"שוט" של מחשבות החייב לא יהיה מה שמניע אותם. זהו עיוות מחשבתי, היות והחייב יכול ליצור מוטיבציה לטווח קצר אך לטווח הארוך, הוא שוחק ומעכב.

כשעבדתי רק עם המודל של ארבעת השאלות, הרגשתי שמשהו חסר לי. גיליתי שלא בכל המקרים האדם באמת מעוניין לשנות את המחשבות המעכבות היות ויש לו רווח ניכר מהן. לכן במודל שפיתחתי הוספתי שלב, שבעיני הינו מהותי. בשלב זה האדם ממקד את המחירים והרווחים  של המחשבה ושוקל אותם אחד מול השני. ביקשתי מניסן שידמיין מאזניים שבכף אחד הוא מניח את המחירים אותם הוא משלם על המחשבה (הלחץ , החרדה, השחיקה, חוסר הסיפוק התמידי)  מול הרווחים (המחשבה לכאורה מדרבנת אותו להצליח).
שאלתי אותו איזה כף של המאזניים כבידה יותר, לתחושתו? הוא אמר מבלי היסוס שהכף של המחירים כבידה יותר. כלומר הוא משלם יותר מחירים מאשר מקבל רווחים מהמחשבה. כאשר מתקיים מצב זה, האדם בשל לעבור  לשלב הבא: למצוא לעצמו מחשבה אלטרנטיבית. במקרה של ניסן החלפנו את "החייב" ב"רוצה מאוד", את ה"להצטיין" ב"להצליח" והורדנו את "בכל התחומים". כלומר המחשבה האלטרנטיבית אליה התחבר ניסן הייתה: "אני רוצה מאוד להצליח בתחום המקצועי". ההחלפה של החייב ברוצה הינה משמעותית ביותר היות והחייב יוצר מוטיבציה חיצונית להצלחה וגורם לשחיקה רבה אצל האדם. לעומת זאת הרוצה יוצר מיקוד שליטה פנימי ומוטיבציה גבוהה לאורך זמן. המחשבה האלטרנטיבית הנכונה תמיד תהיי מאוזנת (לא "שחור- לבן"), מנוסחת בצורה חיובית (לא "אני לא לחוץ" אלא " אני רגוע") ובעלת מיקוד שליטה פנימי (אני רוצה או בוחר ולא חייב).

גם במקרים בהם הרווח של האדם הוא יותר מהמחיר עליו הוא משלם בעקבות המחשבה, אני מציעה לאדם את המחשבה האלטרנטיבית ולעיתים הוא בוחר לאמץ אותה בכל זאת. 

חשוב מאוד שהאדם יתחבר למחשבה האלטרנטיבית ויאמין בה במידה רבה. אז הוא יכול לעבור לשלב בו הוא משנן לעצמו כמה שיותר את המחשבה האלטרנטיבית על מנת שתכנס לתודעה בצורה כמה שיותר עמוקה.

 ניסן למד לזהות את מחשבות החייב כל פעם שהן צצות, לשים סימן שאלה בסופן ולאמץ לעצמו את המחשבה האלטרנטיבית. כל זאת, יצר שינוי משמעותי בחייו. הוא נהנה הרבה יותר מעבודתו, היה רגוע ומאוזן הרבה יותר ואף הצליח להגיע להישגים טובים יותר מאילו שבתקופה הקודמת.

ולסיום, קוראי היקרים, מקווה שתוכלו להשתמש בידע זה בחייכם האישיים ולזכור שבחיים רב בעיותינו מתרחשות במוחינו בלבד.
 
כדי לשמוע קובץ אודיו בנושא התמודדות עם מחשבות צפה בוידאו
 

אודות מרכז ההכשרות

מרכז ההכשרות - " זווית שונה ללמידה" בהנהלת אלה ארנון,  נותן מגוון שירותים בנושאים של: מיומנויות למידה , טיפול בחרדות, טיפול בהתקפי כעס, שיפור התקשורת הזוגית והמשפחתית ועוד. ניתן לקבל את השירותים בדרכים שונות כגון: כגון: טיפולים אישיים, טיפולים זוגיים, טיפולים משפחתיים, ייעוצים והדרכות הורים, סדנאות, הרצאות, קורסים וירטואלים ,ספרים וחוברות.


קרא עוד

אירועים בתמונות